יש יתרונות רבים ללמידה קבוצתית, ומסתבר שהיא גם עוזרת בצמצום פערים. כאשר היא נעשית באופן מיטיבי, היא מחזקת את תחושת השייכות והמסוגלות, ומביאה לשיפור ההישגים הלימודיים של כלל התלמידים.
אחד האתגרים המרכזיים איתו מתמודדת מערכת החינוך הוא הצורך לצמצם פערים בין התלמידים הבאים בשערי בתי הספר. התלמידים מגיעים מרקעים שונים ורמות שונות של ידע ויכולות, והעדר ידע מוקדם הוא אחד החסמים המרכזיים ללמידה והתקדמות.
לפערים כאלו יש מחירים גדולים והשפעות רחבות. תחושות של פער עשויות להשפיע על הדימוי העצמי של התלמידים, על תחושת המסוגלות שלהם וגם על המיומנויות החברתיות שלהם, ובכך להגדיל בפועל את הפער בין התלמידים.
אם הפערים ישארו כפי שהם גם לאחר תקופת בית הספר, הם ישפיעו על המשך כלל מסלול חייהם של התלמידים ועל איכות החיים שלהם. בית הספר הוא הזדמנות קריטית לצמצום פערים על מנת לאפשר לכולם נקודת פתיחה שוויונית ככל האפשר, עם כניסתם לחייהם הבוגרים.
רפורמות שונות ופתרונות מגוונים הוצעו במשך השנים בניסיון לצמצם פערים. חלקם עוסקים בשינויים מערכתיים של המסגרת החינוכית, וחלקם נוגעים למתרחש בתוך כיתות הלימוד עצמן.
מסתבר שאחת השיטות הפדגוגיות העשוייה לסייע בצמצום פערים היא למידה קבוצתית. מחקרים רבים בכל העולם מצביעים על תרומתה של למידה קבוצתית, המתנהלת במתכונת שיתופית, לצמצום פערים בין התלמידים.
כיצד תורמת למידה קבוצתית לצמצום פערים בין התלמידים?
- תחושת שייכות של כלל תלמידי הכיתה: העבודה בקבוצות חברתיות מאפשרת חלוקת תפקידים בה כל אחד מחברי הקבוצה נעשה שותף פעיל בלמידה, וכולם מרגישים שייכים ושותפים למתרחש בכיתה. לא משאירים אף אחד מאחור.
- גם תלמידים מתקשים שותפים בלמידה: בלמידה קבוצתית גם התלמידים המתקשים לוקחים חלק פעיל בלמידה, ונהנים מרכישת ידע ופיתוח מיומנויות קוגניטיביות – הרבה יותר מאשר בלמידה פסיבית במליאה גדולה שבה קל יותר 'להיבלע' ו'ללכת לאיבוד'.
- חיזוק תחושת המסוגלות: השותפות הפעילה בתהליכי הלמידה מחזקת את תחושת המסוגלות של תלמידים מתקשים ומעודדת אותם להתקדם ולהצליח.
- שיפור בהישגי כלל התלמידים: מעבר לשינויים תודעתיים וחברתיים, מחקרים הצביעו על כך שלמידה קבוצתית משפרת את ההישגים הלימודיים של כלל התלמידים. המחקר מראה שאפילו כאשר הלמידה נעשית בקבוצות הטרוגניות, ללא התמקדות ישירה בתלמידים המתקשים, היא עשויה להוביל לשיפור בהישגים של כלל התלמידים.
לקריאה נוספת:
איילון א' ואחרים (2019). אי שיוויון בחינוך: ממחקר למדיניות. ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
נגישות