הפסיכיאטר הנודע ויקטור פרנקל טען כי שאיפת האדם למשמעות היא כוח מניע דומיננטי. גם בבית הספר, מורים שמרגישים משמעות בעשייה הבית ספרית יהיה מעורבים ופעילים יותר בעבודתם. כדי לחזק את תחושת המשמעות יש לעצב את התרבות הארגונית ולגבש את הערכים המשותפים של בית הספר.
פרנקל תיאר בספריו ("האדם מחפש משמעות", 1979 ו"הזעקה הלא נשמעת למשמעות", 1982) את שאיפת האדם למשמעות, והסביר כי זהו כוח מניע ראשוני ורב עוצמה. פרנקל החל לפתח את שיטת הלוגותרפיה (טיפול באמצעות גילוי משמעות לחיים) בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים, אך הרחיב את שיטתו לאחר השואה, בעקבות החוויות שחווה במחנות הריכוז. הטענה המרכזית של פרנקל היתה שהכוח שמניע את בני האדם יותר מכל הוא לא הרצון לספק את הצרכים השונים שלהם, כפי שטענו אחרים, אלא השאיפה למצוא משמעות בחיים ובעשייה.
לגישה זו השלכות רבות גם על שוק העבודה. על פי גישה זו, אנשים יעדיפו לעבוד במקום שהם מרגישים משמעות בעשייה שלו, ויהיו מסורים ומחוייבים יותר כאשר הם מזדהים עם הערכים הבסיסיים של מקום העבודה ומרגישים שהם משמעותיים בעבורם.
מסתבר שכדי לגרום למורים להרגיש משמעות בעשייה שלהם בבית הספר, צריך להשקיע בפיתוח התרבות הארגונית הבית ספרית:
- התרבות הארגונית היא מכלול הערכים, הנורמות וההרגלים של בית הספר. היא כוללת רבדים גלויים, כמו קוד לבוש, סגנון דיבור או סמלים משותפים, אך גם רבדים נסתרים כמו הנחות יסוד משותפות, אמונות ותפיסות.
- התרבות הארגונית יוצרת את התשתית הערכית של העבודה בבית הספר, ומעניקה למורים תחושת ייעוד ומשמעות בעשייה שלהם.
- התרבות הארגונית מלכדת את המורים, ומגבשת אותם סביב הערכים, התפיסות והיעדים המשותפים.
- התרבות הארגונית מחזקת את תחושת השייכות של המורים לבית הספר, ואת המוטיבציה שלהם לעשייה, מתוך הזדהות עם ערכי בית הספר.
לכן, כדי לחזק את תחושת המשמעות של המורים נשקיע מאמץ בבנייה ועיצוב התרבות הארגונית של בית הספר. נגבש את הערכים המשותפים, האמונות והתפיסות, ונוודא שהם באים לידי ביטוי בהיבטים שונים של התרבות הארגונית הבית ספרית.